כתיבת ועריכת עבודות סמינריוניות במשפטים

צוות ACADEMIC - SOLUTIONS הינו צוות אינטימי המונה שלושה עורכי דין, חלקם במהלך וחלקם בעלי תואר שני במשפטים העובדים הן בתור עורכי דין פעילים והן במסגרת האקדמיה.

כל חברי הצוות היו פעילים בכתבי עת משפטיים ובעלי ניסיון רב בכתיבת ועריכת עבודות אקדמיות.

ב ACADEMIC - SOLUTIONS מחוייבים למוצר איכותי, רציני ומושקע שנכתב בשביל המזמין באופן בלעדי ויושמד לאחר שימסר לידי המזמין.

אנו מחוייבים לדיסקרטיות המזמין, אשר אינו מחוייב להיחשף בפני צוות ACADEMIC - SOLUTIONS.

E-Mail: office@academic-solutions.co.il

כללים וקוים מנחים לעריכה אקדמית

מטרתו המרכזית של העורך סמינריון משפטי היא עריכת הסמינריון במשפטים כך שקריאתו תהא רציפה ושוטפת, תוך הבנת הנקודות המרכזיות בו. הקווים המנחים יאירו את האיזון בין הרצון ליצור אחידות בתוך המאמר.
על העורך סמינריון משפטי לשים לנגד עיניו את הקווים המנחים כ"מורי-דרך" או "נורות אזהרה", לא יותר, אך גם לא פחות מכך. יש לעשות בהם שימוש ככללי-אצבע המייעלים הממקצעים את הליך העריכה של הסמינריון במשפטי, אך לא להשתעבד להם. כל הכרעה בנקודת-מחלוקת ספציפית תעשה לאור הנסיבות הפרטניות של סמינריון משפטי זה או אחר, כשהקווים המנחים משמשים כנקודת-המוצא – חריגה מהם תעשה רק לאחר בדיקה ולאור הנסיבות הפרטניות.

חלק א: מרכיבי סמינריון במשפטים

1. תיאור מבנה הסמינריון המשפטי:

1. מבוא

2. רקע – סקירת המצב הקיים

3. דיון

4. סיכום

הקפדה על חלוקה פרופורציונאלית הולמת של הסמינריון במשפטים היא מתפקידיו המרכזיים של העורך האקדמי, בהיותה חיונית ליכולת הקריאה השוטפת והבהירה של הסמינריון המשפטי ולהפרדת העיקר מהטפל. ניתן להיעזר במספר כללי-אצבע, להשתרעותו של כל חלק, ביחס לסמינריון כולו:

· המבוא – 5%-25%. יש לוודא כי המבוא לא מתארך באופן שאינו תורם מהותית. חריגה של המבוא מ-15% מהמאמר מצריכה הצדקה מיוחדת.

· רקע – 5%-25%. בהקשר זה יש להקפיד על הבחנה בין דיסרטציה ותזה.

ü כאשר מדובר בסמינריון משפטימסוג תזה בו הרקע מהווה בסיס לדיון, עיקר תשומת-הלב תופנה להפרדה בין המבוא לגוף הסמינריון במשפטים. לעומת זאת, כאשר מדובר בסמינריון משפטי מסוג דיסרטציה בו הדיון עצמו מתבסס על מחקר השוואתי או ניתוח של מצב משפטי- מיותרת ההפרדה בין המבוא לדיון.

· דיון – 40%-85%. יש לשמור על מינימום הנפח של הדיון. הדיון מהווה את עיקר המאמר, ולכן יש להקפיד שהעיקר לא נטמע בטפל, ושלא קיימת גלישה לנושאים שאינם רלוונטים.

· סיכום – 2%-10%.

2. שמירה על התפתחותם הטבעית של הסמינריונים במשפטים

יש לשים לב לנטיית הכותב לסטות מהנושא המרכזי אל נושאים שאינם תורמים ישירות להבהרת הרעיון המרכזי. הנטייה באה לידי ביטוי בעיקר בסמינריונים משפטיים מוסגרים בגוף המאמר ובהרחבות מעבר לנדרש, של רעיון שכבר הוסבר או יוסבר בהמשך. פתרונות אפשריים:

· העברת הקטעים להערות-השוליים.

· העברתם לחלק מתאים יותר בסמינריון המשפטי.

· הסרתם מהסמינריון.

3. הקפדה על דרך בניית טיעונים בהירה

יש להקפיד על חלוקה ראויה למשפטים ופסקאות, בהתאם לרעיונות מרכזיים בסמינריון משפטי. בנוסף, יש להקפיד על דרך בניית הטיעונים.

ככלל, טיעון מובנה ובהיר יוצג בדרך הבאה:

הנחה-טענה-הוכחה-הדגמה.

ניתן להיעזר במבנה המוצע, כדי לבחון את הדרך בה בחר הכותב להציג את טיעוניו, וכדי להציע הצעות לשיפור.

יש לוודא, כי כאשר הכותב משתמש באחד ממאפייני בניית הטיעונים לעיל, הוא עושה זאת בצורה נכונה וברורה לקורא, ואינו מערבב בין המאפיינים:

· הנחה – עובדה מוגמרת, המתקבלת כבסיס לבניית הטיעון (אכסיומה).

דוגמה להנחה: בבואי לטעון כי יש להטיל אחריות אזרחית על ספקיות שירות

אינטרנט, אצא מנקודת הנחה כי ניתן לאתר ספקית השירות האחראית על

החומר ה"פוגע" שהופץ.

· טענה– השקפה העומדת לבחינה, אותה מבקש המחבר להוכיח בטיעון.

דוגמה לטענה: לשיטתנו, הטלת אחריות אזרחית על ספקיות שירות אינטרנט

תוריד את כמויות הפצת חומר "פוגע" באינטרנט. לשיטתנו,

הטלת אחריות אזרחית על ספקיות שירות אינטרנט ראויה משיקולי צדק

חלוקתי.

· הוכחה – הדרך בה מוכיח הכותב את נכונות הטענה. (דוגמאות, שימוש בנתונים עובדתיים, הערכות עתידיות, הסברים לוגיים וכדומה)

דוגמה להוכחה: במחקר אמפירי שנערך בארה"ב, התברר כי במשטר של אחריות חמורה על ספקיות שירות אינטרנט ירדו כמויות החומר ה"פוגע" באינטרנט בכ-40%, לאורך חצי השנה הראשונה משינוי המשטר.

· הדגמה- הסבר באמצעות יישום.

דוגמה להדגמה: כאשר ספקית שירות האינטרנט חויבה לשלם פיצויים בעקבות הנזק שנגרם לו מקבלת דוא"ל-זבל, היא פתחה במחקר אשר נועד לצמצם למינימום את אפשרות שליחת דוא"ל-זבל בעתיד.

חלק ב: אפיון מרכיבי סמינריון במשפטים

1. המבוא

בפרק המבוא, נציג בצורה ברורה את השאלה המשפטית או את הרעיון המרכזי. תפקיד המבוא הוא העלאת ההנחות והרקע הכללי עליהם מסתמך המחבר בכתיבת הסמינריון המשפטי. כמו כן, המבוא יעלה את השאלות המשניות אשר יידונו בהמשך המאמר.

במבוא קיימת חשיבות עליונה לניסוח מעורר-עניין ובהיר, כזה המאפשר לקורא להבין מה צפוי לו, בפרקיו הבאים של הסמינריון במשפטים.

(א). השאלה המשפטית:

השאלה המרכזית אותה מבקש הכותב לבחון, צריכה להיות ברורה ותמציתית. השאלה תופיע, באופן בולט, בתחילת הסמינריון במשפטים כך שלא נזדקק לדלות אותה מבין הכתוב. אין נפקא מינה, כי השאלה תופיע גם בהמשך המאמר בדרך זו או אחרת.

(ב). שאלות-המשנה

לרוב, סמינריון משפטי כולל שאלות-משנה, הנידונות בגוף המאמר. את שאלות-המשנה יש לבחון על פי קישורן לשאלה המרכזית. שאלות-משנה שאינן נגזרות מהשאלה המרכזית, מצריכות בדיקה והתייחסות כאמור בכללי-העריכה המפורטים במדריך זה. לדוגמא, העברת שאלת משנה להערת-שוליים או מחיקתה.

(ג). התרומה המרכזית של סמינריון משפטיים

לאחר הצגת השאלה המשפטית, תבוא הצגת תרומתו המרכזית של הסמינריון המשפטי. התרומה תוצג באמצעות תאור התזה של הסמינריון במשפטים או באמצעות הקווים הכלליים של הדיסרטציה. יש להקפיד על בהירות ותמציתיות, שיאפשרו לקורא להבין את החידוש בסמינריון המשפטי ואת מטרתו של הכותב.

(ד). מתודולוגיה ומבנה סמינריונים משפטיים

בסוף פרק המבוא, יוצגו המתודולוגיה בה בחר הכותב ומבנה הסמינריון במשפטים הנגזר ממנה. מטרת הצגה זו היא להבהיר לקורא מהו מהלך התפתחות הסמינריון המשפטי.

ניתן להציג את הדרך בה בחר הכותב במספר אופנים:

· הצגת המהלכים לפי סדר-הופעתם בסמינריון המשפטי, ללא ציון-מקום ספציפי (כגון פרק/תת-פרק).

דוגמא:

"פרק ב' עוסק ב... פרק ג' עוסק ב..."

· לרוב, נעשית הצגת פרקי הסמינריון השונים, עם פירוט המהלך המרכזי בכל פרק.

דוגמא:

"אפתח בסקירה קצרה... אעבור לניתוח המצב הקיים... אצביע על הבעיות..."

· הצגת המהלכים המובאים בכל פרק בנפרד בסמינריון במשפטים.

דוגמא:

"בפרק א' אטפל בשתי משימות – הגדרה... ותיחום מושגים... הבהרות אלה מחויבות..."

· אופן ההצגה אליו נשאף יכלול את המהלך המרכזי שבכל פרק בסמינריון המשפטי ואת המסקנה הנובעת ממנו או את החידוש העולה ממנו.

דוגמא:

"מסקנתו של פרק ב' היא..., מסקנתו של פרק ג'...".

· במקרים בהם נכללת בפרק המבוא בסמינריון המשפטי תמצית של סקירת המאמרים ופסקי הדין העיקריים בסמינריון במשפטים, יש לתת תשומת-לב מיוחדת לתמצות וקיצור הסקירה.

2. הרקע – סקירת המצב הקיים

בחלק נכבד מהסמינריוןנים המשפטיים, מגיע לאחר חלק המבוא חלק זה, שמטרתו: הצגת הרקע הקיים לרעיון המרכזי בו עוסק הסמינריון המשפטי; לרוב עסקינן בהיסטוריה המשפטית בתחום – פסיקה קודמת רלוונטית, כתיבה אקדמית בתחום, וכד'. ניתן לנסח תכליתו של החלק כיצירת הבסיס, עליו ייבנו מהלכי הסמינריון במשפטים בחלקים הבאים.

בדרך כלל נקפיד, כי אורך המבוא והרקע לא יעלה על אורך הדיון עצמו, עם זאת יש להתחשב באופיו של הסמינריון במשפטים ומרכיביו. לדוגמא: ייתכנו סמינריוןנים משפטיים שעיקר מטרתם היא הבהרת מצב קיים מורכב – כאלו יידרשו לסקירה היסטורית מפורטת. גם כאן, יש לתת את תשומת הלב לשוני שבין סמינריונים משפטייםמסוג תזה לסמינריונים במשפטים מסוג דיסרטציה. בראשונים, הרקע המובא בהם, משמש כבסיס לדיון עצמו, על כן נדרשת בהם הפרדה בין המבוא והרקע לבין גוף הסמינריון המשפטי. לעומת זאת, בסמינריון במשפטים מסוג דיסרטציה אשר בהם הדיון עצמו מתבסס על מחקר השוואתי או ניתוח של מצב משפטי, מהווה סקירת המצב הקיים חלק אינטגרלי מהדיון, ולכן, מיותרת ההפרדה בין חלק זה, לבין גוף הסמינריון המשפטי.

ü בסמינריונים משפטיים בהם ניתנת סקירה ארוכה, רצוי לסיים את החלק הנ"ל במעין סיכום-ביניים, על מנת להקל על הקורא בהבנת הנושא המורכב.

3. הדיון

חלק זה הוא לב הסמינריון המשפטיהמבסס את הרעיון המרכזי, אם כתזה חדשה אם כדיסרטציה. לרוב ראוי לחלק את הדיון בסמינריון משפטי למספר פרקים, כאשר בכל פרק מוצג רעיון עיקרי או מוצגת שאלה עיקרית, הנגזרים מהרעיון המרכזי או השאלה המרכזית שהוצגו במבוא, לסמינריון וסוללים את הדרך לטיעון המרכזי של הכותב.

בהיות הדיון עיקרו של הסמינריון במשפטים, יש לתת תשומת-לב יתרה לפרופורציות בינו לבין שאר חלקי הסמינריונים במשפטים, בכדי לעזור לקורא בהפרדת העיקר מהטפל.

4. סיכום

חלק זה מבהיר את הרעיון המרכזי ואת המסר העולה מהסמינריון במשפטים. בחלק זה, יש לשים-לב במיוחד לתמציתיות ובהירות הצגת המסר. יש לוודא , כי הכותב אינו מציג נושאים חדשים, אלא מסכם את אלו בהם דן הסמינריון במשפטים. דוגמא קיצונית תהא , מקום בו נעשה ניסיון להציג בסיכום מסקנה מרחיקת לכת מעבר לבסיס שהוצג בסמינריון המשפטי, או לחילופין לנסות לקשור בין הסמינריון סמינריונים משפטיים אחרים.

עיקר עבודת העריכה האקדמית בחלק זה, תתמקד בסילוק הכפילויות. לא ראוי לחזור על המוסכמות או על המסקנות שהוצגו בחלק המבוא, או לפרט מחדש המהלכים העיקריים שהוצגו בחלק הדיון. בחלק מהסמינריונים המשפטיים, בוחר הכותב להציג טענות-נגד אפשריות, לטיעוניו המרכזיים שבסמינריון במשפטים, ולסתור אותן. יש לייחד לחלק זה מקום נפרד, מיד לאחר הדיון וטרם הסיכום.

ü במידה והסמינריון במשפטיים כולל סיכום ביניים בסופו של הדיון, המתמצת את המהלכים המרכזיים, יש להימנע מסיכום נוסף שיוצר כפילות. יש להסיר או לשנות את אחד מהם.

חלק ג: כלים לעריכה נכונה:

הדגשים המובאים בפרק זה עוסקים בניתוח הסמינריון במשפטים והבנתו ככלל, ובאיתור והסרת פגמים ברציפות הסמינריון במשפטים בפרט. ניתן לראותם ככללי אצבע לייעול עבודת העורך האקדמי, לאור משימתו המרכזית: מתן אפשרות לקריאה רצופה וקלה של הסמינריון במשפטים.

1. יצירת פסקאות

כל פיסקה צריכה להכיל רעיון מרכזי אחד, סביבו היא בנויה. חלק גדול מעבודת העורך האקדמי סב סביב הקפדה על הכלל הנ"ל, ויישומו על הסמינריון במשפטים. לרוב, עיקר ההתמודדות תהיה פירוק המשפטים הארוכים למשפטים קצרים וברורים וחלוקה לפסקאות לאור הרעיונות המרכזיים.

2. פירוק משפטים ארוכים –

כנגזרת מהמטרה המרכזית של שמירה על שטף הקריאה וקלות ההבנה, על העורך האקדמי להתמודד בסינון ראשוני עם הנטייה לחבר משפטים ארוכים הפוגעים במטרה הנ"ל. יודגש - לא מדובר בשלב זה בבדיקה תחבירית של המשפט, המתבצעת ככלל ע"י העורך הלשוני, אלא במקרה פרטי של העבודה במסגרת תכלית העריכה האקדמית.

כללי אצבע:

· שימוש בפסיק - כדי להפריד בין חלקי משפט אחד, המכיל רעיון אחד.

· שימוש בנקודה - כדי לחלק משפט אחד המכיל מספר רעיונות, למשפטים נפרדים, כל אחד בעל רעיון עצמאי.

· שימוש ב- ראשית, שנית, שלישית כאשר המילים האלו מודגשות. כשמדובר ברעיון האחרון, יש לרשום: רביעית ולסיום.

· שימוש ברשימה ממוספרת באמצעות אותיות עבריות: א, ב, ג, ד.

· אם תת הכותרת בה מופיעה הרשימה סומנה במספרים, נשתמש באותיות ולהפך.

· חלוקה לפי כותרות משנה.

3. הערות השוליים

הקפדה מיוחדת נדרשת לאור הנטייה להאריך יתר על המידה בכתיבת הערות השוליים.

א. נהוג להבחין בין הערות שוליים הנועדות להפנות למקור הסתמכות של כותב הסמינריון במשפטים, לבין הערות הנועדות להרחיב בנקודה הקשורה רק בעקיפין לסמינריון במשפטים– הרחבה שמקומה לא בגופו של המאמר מפאת חוסר זיקה מספקת לרעיון המרכזי.

באלו גם באלו, הערות שוליים ארוכות מדי פוגעות בשטף הקריאה ובקלות-ההבנה, מהותית וצורנית. זו פגיעה שלרוב אינה מחויבת המציאות: אם בציטוט רשימת מקורות אינסופיים שלרוב מייתרים זה את זה; אם בהיסחפות להגיגים מנותקי-הקשר, המקשה על הקורא לשמור על רצף המחשבה. יש לשאוף לצמצם ככל הניתן בהערות שוליים שאורכן אינו סביר.

ב. טיפול בהערות שוליים שאינן רצויות אפשרי במספר דרכים:

· יש לבחון אפשרות העברת חומר כגון טבלאות, רשימות ארוכות וכד', מהערות השוליים לנספח המופיע בסופו של הסמינריון במשפטים.

· יש לבחון האם ראוי וניתן לשלבן בגוף הטקסט.

ג. לצד קיומן האפשרי של הערות שוליים אשר אינן רצויות, יש לזכור כי לעיתים שימוש בהערות שוליים מומלץ ורצוי. הערות השוליים נועדו לשרת את הקורא ולסייע לו בקריאה ובהבנת המאמר. כך למשל, האסמכתאות אשר נהוג להציג סמינרייונים במשפטים הם כלי מרכזי לביסוס טיעוניו של הכותב והרעיונות אותם הוא מעוניין להציג בכתיבתו- שימוש בהערות שוליים לצורך כך הוא חיוני. כמו כן, לעיתים נשתמש בהערות שוליים על מנת להבהיר ולהסביר מונחים או רעיונות אשר מוצגים בגוף הסמינריון במשפטים.

מתי ראוי ורצוי להשתמש בהערות שוליים ואף מומלץ להוסיפן במידה שאינן קיימות-

· הפנייה לאסמכתאות-

לעיתים כאשר כותב הסמינריון במשטפים מציג דוגמאות או רעיונות אשר יש להם בסיס מובהק באסמכתאות חיצוניות למאמר, חשוב לציין בהערת שוליים את האזכור של אותן אסמכתאות.

לדוגמא:

"כך למשל, הוגבלו פיטוריה של עובדת בהריון ¹, בחופשת לידה ¹ או בהיעדרות שלאחר לידה ¹, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף 9 לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954."

בציון עובדות כדוגמת אלו שמובאות לעיל, ראוי כי יצויינו גם האסמכתאות הרלוונטיות למקרים המתוארים (במקרה הזה יש לציין את פסקי הדין אשר עיגנו את המקרים המפורטים המוצגים עלי ידי הכותבים).

· הרחבה או אמירה של הנאמר בגוף הטקסט-

יתכנו מצבים אשר בהם נזדקק להערת שוליים על מנת להבהיר את הכתוב בגוף הטקסט. כך למשל, כאשר הכותב משתמש במושגים שאינם שכיחים בקרב "קורא משפטי סביר". או למשל, כאשר הכותב מפנה לאסמכתא כלשהי ואינו מרחיב לגבי בגוף הטקסט כדאי לציין בקצרה בהערת שוליים מהו תוכן הדברים אליהם מפנה הכותב.

לדוגמא, נניח שכותב הסמינריון במשפטים מציין בגוף הטקסט:

"כך למשל סעיף 13 להצעת החוק X, אינו מהווה הסדר ראוי כיוון ש: X,Y,Z¹"

במצב כזה, ברי כי על מנת להבין את הכתוב בגוף הטקסט, יש להבין מהו ההסדר שבהצעת החוק, ולכן ראוי לפרט או לצטט בהערת שוליים מה אומר סעיף 13 להצעת החוק, על מנת להקל על הקורא. כך גם בנוגע למקורות משפטיים ואסמכתאות אחרים.

· כפיתרון לקטיעת רצף הסמינריון במשפטים –

הערות שוליים יכולות להוות פיתרון גם למצבים בהם הופעת התוכן בגוף הטקסט תהייה "צורמת": לעיתים נשתמש בהערת שוליים על מנת להבהיר מושגים, או כאשר הכותב מעוניין להציג רעיון שאינו קשור ישירות לגוף הטקסט, כגון מאמר מוסגר (בהתחשב בכללים בסעיף א' לפרק זה).

4. הדגשות במסגרת ציטוט במאמר במשפטים

במקרים שבהם הכותב משתמש במאמר במובאה כלשהי, אך מעוניין להדגיש באותה מובאה את הרלוונטי למאמרו, יש לציין כי ההדגשות הוספו. גם אם המובאה כוללת הדגשות במקור, יש לציין זאת. בעשותנו זאת, יש להקפיד על פורמט אחיד, כאמור להלן:

· [ההדגשות הוספו] – כאשר ההדגשות בתוך המובאה הן של כותב הסמינריון במשפטים;

· [ההדגשות במקור] – כאשר המובאה כוללת הדגשות שנעשו על-ידי הכותב.

דגשים

אין להשתמש בצירוף "[ההדגשות שלי – ג' ב']".

5. מאמרים מוסגרים-

מאמר מוסגר מהווה ברוב המקרים פגם בשטף קריאת המאמר, ופעמים רבות גם אינו משיא תרומה משמעותית להבהרת הרעיון המרכזי. כאשר קיים מאמר מוסגר יש לשפוט מה מידת נחיצותו או תרומתו של המאמר המוסגר לסמינריון במשפטים כולו.

כללי אצבע לדרך הטיפול במאמר מוסגר:

· העברה להערת שוליים תתבצע במידה והמאמר המוסגר מניב תרומה לקורא.

· הסרת המאמר המוסגר מהמאמר תתבצע כאשר אינו תורם כלל לסמינריון במשפטים.

· כאשר המאמר המוסגר בעל תרומה רלוונטית לסמינריון במשפטים כולו אך לא רלוונטית לחלק בו הוא נמצא, או לחלופין פוגע באופן חמור מדי בשטף הקריאה ויכולת ההבנה, יש לבחון האם ניתן לשבץ המאמר המוסגר בחלק אחר של הסמינריון במשפטים.

6. חזרות

עיקר העבודה בהקשר זה הוא באבחון תכלית החזרה, ומידת פגיעתה בשטף הקריאה או בחלוקה הפרופורציונאלית של חלקי הסמינריון במשפטים.

להלן כללי אצבע:

· חזרות המתבצעות במטרה להבהיר רעיון שהועלה קודם לכן באופן לא ברור דיו- יש לבחון הסרתו מהסמינריון במשפטים של ההסבר המעורפל יותר.

· חזרות המתבצעות כדי להדגיש רעיון חשוב או מורכב- הדגש עובר מבחינת התכלית לבחינת מידת הפגיעה בשטף הקריאה בסמינריון במשפטים.

· חזרות מדגישות יוסרו רק במידה והן פוגעות בשטף הקריאה ובהבנת הסמינריון במשפטים.

7. שימוש במונחים מדויקים

יש להקפיד על שימוש במונחים בהקשרם הנכון. להלן מספר דוגמאות:

· הבחנה בין "עלול" ל"עשוי", לפי ההקשר השלילי או החיובי בהתאמה.

· שימוש במילות קישור מתאימות. לדוגמא: מילת הקישור "לכן" צריכה לבוא לאחר הסבר מסוים, ולפני תוצאה הנובעת מאותו הסבר.

· שימוש במילה "הוכח" כאשר יש תימוכין לטיעון אליו מתייחס המונח. בהקשר של טענה משפטית יש להקפיד במיוחד על שימוש במונחים הולמים יותר, כגון: "נטען" או "נפסק".

· יש לשים דגש על היתרון היחסי של העורך האקדמי על-פני העורך הלשוני של סמינריון במשפטים, ביכולת לבחון את המונחים בהתאם להקשרם בתחום המשפט.

8. ביאור מושגים

(א). מונחים לועזיים

נאפשר שימוש במונחים לועזיים כאשר המונח ידוע ומקובל ואין מקבילה עברית ראויה, לדוגמא אינטגראלי. במקום בו יש מקבילה בעברית נעדיפה. לדוגמא, במקום קונסיסטנטיות נשתמש בעקביות.

הערה:

אין לכתוב מילים לועזיות באותיות עבריות. המלומד קוז > המלומד couse

(ב). תרגום

כאשר הסמינריון במשפטים כולל מונחים מרכזיים אשר תורגמו לעברית; בפעם הראשונה רצוי לציין את המונח בו משתמש המחבר בעברית, ובצמוד אליו- בסוגריים- את המונח בשפתו המקורית. חשוב להקפיד על שימוש עקבי ומתאים במונחים המתורגמים לאורך המאמר.

לדוגמא:

"..היו המחוקקים ומעצבי-מדיניות אחרים נקראים לעסוק בתכנון חברתי (social planning) של מערכת אכיפת החוק, ובגדרה, מערכת הטלת האחריות המשפטית (liability system)."

(ג). מונחים מקצועיים בסמינריון במשפטים

יש להבהיר מונחים מקצועיים. בדרך של הערת שוליים או בגוף המאמר. לפי העניין ומידת קישורו לנושא המרכזי.

דוגמא

רישיון במקרקעין משמעו היתר או רשות שנתן בעל-המקרקעין לאחר, להחזיק או להשתמש בנכס.

דוגמא של הבהרה בהערת שוליים (ראו בתחתית העמוד):

החלוקה, אף כי בתור שכזו זוהי "זכות" חלשה למדי.¹

(ד). ביטויים ארמיים

מקום בו המחבר של הסמינריון במשפטים עושה שימוש במונח או פתגם לא מוכר יש לבקש ממנו לבארם.

(ה). מושגים

כאשר מדובר במונח אשר השימוש בו אינו שכיח (מונח מקצועי, השאלה, או לעיתים מונח מקורי שהמחבר הגדיר בעצמו – יש להגדיר את המונח באזכורו הראשון (אפשרי גם בהערת שוליים) ולהקפיד על שימוש עקבי במונח במסגרת סמינריון במשפטים.

דוגמא: נניח שהמחבר בוחר להציג מודל מסויים והוא "מבטיח" בפתיחת דבריו כי יסביר בהרחבה וינתח את המונחים המתארים את מרכיבי המודל בפרק ג' אך הוא מרבה להשתמש במונחים אלה כבר בפרקים אשר קודמים לפרק ג'- ראוי לציין בהערת שוליים כבר באזכור הראשון במאמר הבהרה קצרה בנוגע למונח העמום אשר תאפשר הבנה של הכתוב עד להסבר המורחב הצפוי בפרק ג'.

9. קיום הבטחות

הבטחות של מחבר הסמינריון במשפטים באות לידי ביטוי ב-2 צורות:

א. המחבר מבטיח להתייחס לנקודה מסוימת ולהבהירה בשלב מאוחר יותר בסמינריון במשפטים, ע"י שימוש בביטויים, כגון: בעניין זה אדון בהמשך...", "...כפי שאדגים בגוף הדיון...".

ב. בחלק מאוחר של הסמינריון במשפטיםהמחבר טוען, כי העביר נקודה מסוימת בחלק מוקדם שלו. כגון: "... כפי שהדגמתי לעיל...", "...כפי שהצגתי בסקירה...".

על עורך הסמינריון במשפטים לוודא כי ההבטחות משלושת הסוגים קוימו באמצעות שני מבחנים. 1. מהותית – יש לבחון האם ההבטחה אכן מקוימת בהמשך המאמר או קוימה בחלק המוקדם עליו מסתמכים בסמינריון במשפטים.

2. טכנית – ראוי שיהיו הפניות מדויקות קדימה או אחורה למקום בו קוימה ההבטחה. יש לבחון את דיוק ההפניה, במיוחד לאחר החלת התבנית ושינויים אחרים במאמר. הפניה זו יתכן ותעשה בהערת שוליים. לדוגמא: "כפי שציינתי בפרק ב' לעיל בעמ' 10" , או הפנייה קדימה, "בנושא זה אדון בפרק 4.1 להלן."

10. שאלות פתוחות

שאלות הנותרות ללא מענה יכולות להיות מנוסחות כשאלה פתוחה, המיועדת לרוב לעורר הקורא להקדיש מחשבה נוספת בנושא הקשור למאמר או מרחיב את האמור בו. ברם, הדגש המרכזי בעבודת העריכה האקדמית צריך להיות מושם על שאלות המובנות ע"י הקורא כמושארות לדיון שיבוא בהמשך הסמינריון במשפטים. ניתן לראותן כשאלות פתוחות שהסמינריון במשפטים אמור לסגור, יש לבדוק שהן לא נשארות פתוחות גם בסוף הסמינריון במשפטים.

· באם נראה כי מדובר בשאלה פתוחה אזי יש לוודא שהיא מנוסחת ככזו, קרי: הקורא יבין כי מדובר בשאלה שכותב הסמינריון במשפטים לא יכול או לא מתכוון לענות עליה.

· באם נראה כי מדובר בשאלה עליה מתכוון הכותב לענות בהמשך המאמר אז רצוי לציין היכן בסמינריון במשפטים תקבל השאלה תשובה.

11. אבחנה בין העיקר והטפל

על מנת לא להעמיס על הקורא יש לערוך אבחנה בין העיקר ובין הטפל. יש להקפיד כי הנקודות המרכזיות בסמינריון במשפטים בולטות מהותית וצורנית.

פרק 3: תחביר אקדמי בסמינריון במשפטים

חלק א: כללי

שלב זה ייעשה במקביל לשלב העריכה האקדמית. בשלב זה נבחן את הסמינריון במשפטים לגופו, במטרה למצוא את כל הליקויים התחביריים והצורניים.

מטרות התחביר האקדמי:

1. עקביות ורציפות לאורך הסמינריון במשפטים;

2. עריכת הסמינריון במשפטים כך שיהיה נהיר וברור לקורא המשפטי הסביר.

חלק ב: הנחיות לעבודת התחביר האקדמי

1. שימוש בפועל סביל

יש לאפשר לכותב להשתמש בפועל סביל.

דוּגמות:

בית-המשפט פסק / נפסק כי...

הוחלט כי רישיון למכירת אלכוהול במסעדה בשוודיה הינו קניין.

2. שימוש בזמנים

הבחירה בין שימוש בזמן עבר לבין שימוש בזמן הווה תלויה בכותב הסמינריון במשפטים. עלינו, כעורכים, לוודא שהשימוש בזמן שנקבע הינו קבוע ועקבי לאורך כל הסמינריון במשפטים. ככלל, יש להימנע מדילוגים בין הזמנים.

כאשר הכותב מבקש להבחין בין דברים שנאמרו בעבר לדברים שנאמרים כיום, יש לוודא שהשימוש בזמן עבר או בזמן הווה נעשה באופן שיטתי וכרונולוגי.

3. שימוש ביחיד–רבים

נקיטת לשון יחיד או לשון רבים בגוף ראשון נתונה לשיקול-דעתו של מחבר הסמינריון במשפטים. כל שעלינו לעשות כעורכים הוא לוודא שהמחבר שומר על עקביות.

דוגמה

נבקש ליישם את הדברים הכלליים שאמרנו לעיל על שאלות קונקרטיות.

אבקש ליישם את הדברים הכלליים שאמרתי לעיל על שאלות קונקרטיות.

(א). שימוש בקיצורים

אין להשתמש בראשי-תיבות ובקיצורים, למעט במספר מוגבל של קיצורים אשר מקובלים בשפה המדוברת, כגון: בע"מ, צה"ל, בג"ץ וכולי.

צירופים כגון פסק-דין, בית-משפט, מדינת-ישראל, על-מנת, על-ידי ואף-על-פי-כן – לא יקוצרו.

4. תארים

על כל התארים להופיע בצורה אחידה, על-פי הכללים הרשומים להלן:

(א). בכותרת המאמר

בכותרת הסמינריון במשפטים לא יופיע תוארו של המחבר. הצגת תוארו תיעשה בהערת-שוליים כוכבית (*), שההפניה אליה תיעשה מייד לאחר שמו.

(ב). בהתייחסות לפסיקה

יש לכנות את השופט על-פי תוארו בזמן מתן פסק-הדין שאליו מתייחסים.

דוגמה

"בעניין ירדור קבע השופט זוסמן כי..."

דגשים

יש להימנע מצירוף המילים "כתוארו דאז", המסרבל את שטף הקריאה ואת עבודת העריכה האקדמית.

(ג). בהתייחסות למאמרים ואנשי אקדמיה

באסמכתה לועזית –

· מלומדים שאינם ישראלים יוצגו על-ידי שם משפחתם בלועזית, ללא תואר כלשהו.

דוגמה

"Radin גורסת בספרה כי..."

· מלומדים שאינם ישראלים אך שמם שגור בפי כל ונהפך ל"מוסד" יוצגו על-ידי שמם בעברית, ואם נהוג לכנותם בשמם המלא, אזי יש להציגם כך.

דוּגמות: פרויד, קנט

· מלומדים ישראלים יוצגו ככלל על-ידי שם משפחתם בלועזית, ללא תואר כלשהו.

דוגמה: Licht

· מלומדים ישראלים שהיותם כאלה ידועה לכל יוצגו על-ידי שם משפחתם בעברית.

דוגמה: ברק

באסמכתה עברית –

· מלומדים ישראלים יוצגו על-ידי שם משפחתם בעברית, ללא תואר כלשהו.

דוגמה

"גרוס טען במאמרו כי..."

דגשים

אין להשתמש במינוח "ז"ל" על-מנת למנוע סרבול של הקריאה והעריכה ולהימנע משגיאות מביכות.

5. הדגשת גופנים

(א). הדגשה בשמן (bold)

כאשר כותב הסמינריון במשפטים מבקש להדגיש דבר-מה, יש לעשות זאת בהדגשה בשמן (bold), ולא בקו תחתון או באותיות מוטות.

דוגמה

מה דין בקשת מעצר, להבדיל מבקשה להארכת מעצר? לפי סעיף 15(ח) לחוק המעצרים...

6. שימוש בסוגריים מרובעים ובסוגריים עגולים

שימוש בסוגריים מרובעים יתאפשר רק כאשר מחבר סמינריון במשפטים מדגיש, מתרגם קטע או מוסיף הערת הבהרה במסגרת ציטוט קיים.

דוּגמות

[ההדגשות הוספו] / [ההדגשות במקור]

"אין הוא [הנישום] יכול להתחמק מתשלום המס"

7. שימוש במינוחים

· אין לכתוב ₪, אלא "שקלים".

· עדיף לכתוב "דולר", אלא אם כן הסימן $ צמוד למספר.

· תאריכים – יש להפריד בין חלקי התאריך באמצעות נקודה, ולא לוכסן – 25.10.1979.

8. ציטוט מקורות

ציטוט חייב להיות נאמן למקור בכל תו ופסיק. במידת הצורך ניתן להוסיף הערת הבהרה קצרה בסוגריים מרובעים.

חריגים:

· כאשר יש גרשיים בטקסט המצוטט, הם ייהפכו לגרש אחד.

· בתחילת הציטוט ובסוף הציטוט יופיעו תמיד גרשיים רגילים כפולים: "

יש לשים לב לכללים הבאים:

1. כאשר הציטוט ארוך (יותר משלוש שורות, 34 מילים), הוא יופיע בפסקה נפרדת עם שוליים רחבים יותר מימין ומשמאל, קרי, מוכנס פנימה. שורה אחרונה בפסקת ציטוט באנגלית תהיה מיושרת לשמאל.

2. כאשר הציטוט קצר (שלוש שורות ומטה) ומובא בהמשך למשפט של כותב המאמר, הוא יבוא כהמשך ישיר לכתוב, ולא בפסקה נפרדת. ציטוט באנגלית המופיע בסוף משפט יסתיים בנקודה עברית.

3. ציטוט של טקסט באנגלית יתחיל תמיד בגרשיים אנגליים ויסתיים בגרשיים אנגליים.

[Top] [Add to Favorites] [Site Map]